'something screamed in me 'u can't do that.. they're parts of your life
'but something else screamed 'u save your life..it's good
'then i stopped everything... and said to myself 'u're stronger then this tom..u can do it
וכן..הנה אני עושה את זה.
אני נגמל מכל הדברים שאני מכור אליהם
זה קשה.. מאוד קשה, להפסיק עם הכל בבום ולהתחיל מחדש..
אבל אני סוג של מצליח עם זה, וזה עושה לי טוב דווקא... אני גאה בעצמי.
אבל אני מפחד.. שיבוא איזה מכשול, אני אפול בגללו.. ואצטרך להתחיל הכל מחדש... זה פשוט מפחיד. אני מפחד להיכשל.. ואני לא רוצה להיכשל. את האמת.. אני אף פעם לא נכשל, אני מנצח בהכל.
קשה לי, הנה אני מודה בזה.. להפסיק לשתות זה אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיי מאז שישבתי על המיטה הזאת ודקרתי את עצמי בבטן.
הראש שלי מתחיל לכאוב שאני סופר כמה ימים לא שתיתי, אני מרגיש חלש.. כאילו האלכוהול זה היה הדבר שמחזק אותי...
אני מנסה להתעלם מהתחושות האלו, אני מצייר,אני מנגן, אני יוצא החוצה, אני משחק עם הכלבים בחוץ... יש לי הרבה דרכים להעסיק את עצמי, אבל באיזשהו שלב אני מרגיש שמיציתי...חוזר לשום כלום הזה והתחושה של הרצון לאלכוהול הורגת אותי שוב, ואני רוצה לוותר.
but fuck! i am tom...i'm never give in... and i always do my best to win
אז קשה קצת? אז מה? צריך לוותר?.. לא..לא צריך לוותר... וצריך לעשות הכל בשביל להצליח...
החלטתי סוף סוף לקחת את הצעד הזה ברצינות... ואתמול בלילה אחרי שחזרתי מלעשות שום דבר עם החברים הלכתי למחבוא של האלכוהול בחדר שלי, הוצאתי משם הכל ויצאתי החוצה.
פאקינג 10 בקבוקים מלאים של וודקה, הייתם מאמינים?
יצאתי איתם לבחוץ..הלכתי אל מאחורי הבית, ששמה יש חומה שמפרידה ביננו לבית שמאחורה
הנחתי את כל הבקבוקים על הרצפה והשארתי אחד בידיים שלי.
הסתכלתי עליו, נשב לכם, רציתי לפתוח אותו ולשתות אחר כך.. ולעשוצ אוצו דבר עם כל ה-9 האחרים.
אבל החזקתי את עצמי, מבט אחרון בבקבוק... וזהו.
הנפתי את ידי וזרקתי את הבקבוק על החומה... הוא התנפץ וכל האלכוהול נשפך על הרצפה.
לקחתי עוד אחד.. היססתי לרגע... אבל התעלמתי וגם אותו ניפצתי על הקיר...
ככה עשיתי עם כל השאר. אחד אחרי השני, כמה בקבוקים לפני שסיימתי אמא שלי התעוררה והסתכלה עליי מהחלון.
היא שאלה מה אני עושה, אמרתי לה מוציא עצבים... היא שאלה למה דווקא על הוודקה.. הרי אני אוהב אותה כל כך... אמרתי לה שאני שונא וודקה.. היא שתקה והסתכלה עליי.
בבקבוק האחרון.. לפני שזרקתי גם אותו, פתחתי אותו... הרחצי את הריח של הוודקה שאני כל כך אהבתי פעם.. כמעט שתיתי, רק שלוק אחד.. אבל לא. עצרתי את עצמי.
הרחקתי את הבקבוק ממני... ניפצתי גם אותו על הקיר והרגשתי טוב.
חזרתי הביתה, אמא חיכתה לי. ושאלה מה עשיתי ולמה... ופשוט סיפרתי לה שאני רוצה להפסיק לשתות.
היא קיבלה את זה בשמחה וחיבקה אותי "i'm proud of you" אמרה וחזרה לישון...
אני גם הלכתי לישון, הרגשתי מספיק טוב על מה שעשיתי, אז נרדמתי בקלות.
אז עשיתי צעד אחד, נפטרתי מהאלכוהול...
אבל זה לא הכל... הבנתי שכנראה אני אצטרך... להפסיק להסתובב עם אנשים שהאלכוהול הוא גם חלק מהם. לצערי אלא כל ה...'חברים' שלי.
הם לחצו עליי אתמול..הציעו לי אלכוהול.. לא רציתי.. אבל המשיכו להגיד לי לקחת.. בסוך הייתי צריך לצעוק עלנהם בשביל שיעזבו אותי בשקט... לא היה לי נעים, לא הרבה יודעים על כך שאני מנסה להיגמל..במיוחד לא הם.. בשבילם לשתות זה הכל.
זין בעין.
אני לא יכול להיות עם אנשים שבמקום לתמוך בהחלטה שלי יעשו ההפך מזה ורק יגידו לי לשתות...
לא אפשרי.
אז אמרו לי (אמרה לי, גלוריה התינשאי לי?) שאני צריך להתחבר עם אלה שלא שותים 'האנשים הנורמאלים'.
ואני לא יודע עם אני אצליח בבום להפסיק להסתובב עם החברים שלי ולהתחבר לאחרים.. להתחבר לאחרים אצלי זה לא כזה קל אצלי... אני לא הכי חברותי בעולם... ואני גם לא הכי אהוב על כולם.
שונאים אותי בגלל שאני מקובל.. אחד המקובלים... חושבים שאני סנוב ולא אכפת לי מאף אחד..
ואני גם לא הכי יודע איך להתחבר לאנשים אחרים... אני לא יודע מה לעשות, איך לעורר בהם עניין בי.
אבל אני אתחיל לנסות... ואני אנסה ואעשה את הטוב ביותר.
i'm trying my best to be a better guy...
i'm trying everything to stop....
and i know that i won't give up... cause i'm never give up.
thanks for reading... tom
;){kind=link}